image2
טור פרשנות של תום וגנר ב"אופקים חדשים", המגזין של בית ברל:

הפיגוע התקשורתי: 2 ערוצים הרוגים

טבח בישיבת מרכז הרב, שלושת ערוצי הטלוויזיה

כפי שעיתוי הפיגוע הקשה, אחרי שנים של הפוגה מפיגועים כאלה, תפס את החברה הישראלית לא מוכנה, כך גם התזמון המדויק שלו, קצת אחרי 20:30 בערב, תפס את מהדורות החדשות בערוצים השונים עם המכנסיים למטה. בסוף מהדורות החדשות, כמה דקות אחרי שהמגישים יוצאים מהאולפן, כשהכתבים כבר בבית והמפיקים, במקרה הטוב, עדיין בחניון, להרים "גל חי" של שידור ישיר רצוף, זה עניין לא פשוט בכלל. גם ככה, כשאירועים כל כך לא שגרתיים קורים בשעות יותר שגרתיות, מדובר באתגר לא קל – מעבר למכשולים הלוגיסטיים הברורים, צוות החדשות צריך להחזיק באוויר שידור רצוף של כמה שעות, ללא הפסקות פרסומות, כשאת כל המידע שיש לו ניתן לתמצת בעשרים שניות - גם אם עושים הפסקות ארוכות בין המילים כדי למשוך זמן.

כבר עם פתיחת השידורים הישירים היה ברור שרמת הפניקה והבלבול בתוך האולפנים לא נופלת בהרבה מרמת הפניקה של המתקהלים מסביב לישיבה. באותן דקות ממש, ערוץ 10 מדווח על 8 הרוגים, ערוץ 2 מדווח על 6 הרוגים, וערוץ 1, שנתפס לא מוכן לטבילת האש הראשונה של הדור החדש, מסתפק באמירה הכללית "יש הרוגים". המצב ההזוי הזה ממשיך להתקיים דקות ארוכות, כאשר לצופה בבית לא נותר אלא לתהות כיצד שלושה ערוצים שמדווחים על אותו אירוע ומקבלים מידע מאותם גורמים מוסמכים מספקים מידע כל כך סותר, והאם באמת ייתכן שאף אחד באולפנים, או בדוברות המשטרה נגיד, לא שם לב שהדיווחים סותרים וטרח לעשות סדר.

כעבור זמן לא רב, יחסי הכוחות בין הערוצים מתחילים להתבהר. ערוץ 1 פשוט לא בעניינים, ערוץ 10 מדווח רוב הזמן על כך שהוא לא בטוח מה לדווח, ואילו ערוץ 2 פורס בשטח 2 נכסים אסטרטגיים, צעירים אבל במשקל סופר כבד – עמית סגל וסיוון רהב מאיר. לא רק שמדובר בשני כתבים מצוינים ומנוסים, שניהם נטועים עמוק עמוק בתוך הציונות הדתית, ותוך שניות מביאים את הסיפורים הכי רלוונטיים ואת תמונת המצב הכי מדוייקת, בכישרון רב ועם יתרון יחסי בולט – הם מכירים את האנשים שבתוך הישיבה.

ובמקביל, בערוץ 10 פתאום מתחוללת דרמה אמיתית – הכתובית מתחת לקריינים משתנה. אחרי שעות שבהן מדווח הערוץ בעקשנות על 8 הרוגים, בניגוד לגרסאות הזהירות יותר של המתחרים, פתאום יורד מספר ההרוגים ל- 7 בלבד. הדמיון של הצופה בבית כבר מתחיל להשתולל בתקווה לאיזשהו נס, אחד מההרוגים שקם לפתע על רגליו, למרות שבמקביל ערוץ 2 כבר מדווח על 8 הרוגים, אבל תוך דקות ספורות, הנס מבוטל, והשקופית חוזרת לדווח על 8 הרוגים גם בערוץ 10.

אם לא די בפיאסקו הזה, שכאילו נועד לרמז לנו שהשקופיות, ה"טיקרים" בתחתית המסך של ערוץ 10, הועברו לשליטת חייזרים, תוך דקות ספורות מגיע הפיאסקו הבא. שניות לאחר שצבי יחזקאלי מסביר על המסך שבעצם אף אחד עדיין לא לקח אחריות באופן רשמי, ושיש רק איזשהו דיווח בטלוויזיה של החיזבאללה לפיו איזשהו ארגון ערבי ישראלי קיקיוני לקח אחריות על הפיגוע, ושהוא לא היה ממהר להתייחס לדיווח הזה ברצינות, מופיעה על המסך השקופית "ארגון ערבי ישראלי לקח אחריות על הפיגוע".

הכותרת הסנסציונית הזאת, גם אם היא לא ממש מדוייקת או אמינה לדעת כתבי הערוץ עצמם, מופיעה על המסך דקות ארוכות, ארוכות מאוד, עד שהשידור חוזר שוב פעם לצבי יחזקאלי, שאומר שוב את המשפט "עד עכשיו, בעצם שום גורם לא לקח אחריות על הפיגוע, כשמתחת לעניבה שלו, ללא ידיעתו, מופיעה השקופית "ארגון ערבי – ישראלי לקח אחריות על הפיגוע".

אכן, דברים קשים.