image2

הלילה המזוהם ביותר


"והיגדת לבנך" – מהדורת ל"ג בעומר

מאמר של תום וגנר שפורסם באתר Ynet -  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3545930,00.html

ביום שאחרי ל"ג בעומר אף פעם אי אפשר לראות את השמיים מרוב זיהום אויר. זיהום האוויר מעשרות אלפי מדורות לא הורגש אצל אבות אבותינו, בעולם ללא מכוניות ותחנות כוח, אבל היום הוא מצטרף לטונות הרבות של זיהום אויר שנשפכות לאטמוספירה מדי יום,  והופך את האוויר לבלתי ניתן לנשימה לכמה ימים. אין מנוס מלהודות בכך של"ג בעומר הפך לחג אנטי אקולוגי ובלתי חינוכי, המעודד לשריפת עצים חסרת תוחלת ולזיהום אויר. ל"ג בעומר תורם לאפקט החממה פעמיים: פעם אחת בפליטת כמויות עשן אדירות לאטמוספירה, ופעם שנייה בשריפתן של כמויות עץ אדירות, אותם עצים הדרושים לנו כל כך מאחר והם צורכים פחמן דו חמצני ומנקים את האטמוספירה.

בעיקר בין ילדים, ל"ג בעומר הפך למעין תחרות מטורפת על יוקרה וסטאטוס, כשהזוכה הוא מי שמדליק את המדורה הכי גדולה, מי שאוסף הכי הרבה עצים, מי שמחזיק את האש בוערת גם אחרי הזריחה. ההנאה שטמונה במדורה בגובה מטר איננה שונה בהרבה מההנאה ממדורה בגובה 7 מטר, אבל כמות זיהום האוויר גדולה פי 7. במציאות של עולם הולך ומתחמם, אטמוספירה הולכת ומזדהמת ואנשים שמתים ממחלות ריאה בגלל זיהום אויר, התחרות בין הילדים על ל"ג בעומר היא קפיטליזם חזירי ומזיק סביבתית בגירסת הילדים.

כחלק מחינוך הילדים, וכחלק מהדאגה לעתידם על פני כדור הארץ, חובה על הורים לקיים עם ילדיהם את מצוות "והגדת לבנך" במהדורת ל"ג בעומר, לקחת את הילדים לשיחה קטנה לפני איסוף העצים,  ולהסביר להם על זיהום האויר שעושות המדורות, שלא שונה מזיהום האויר שמייצרים רכבים ומפעלים. הילדים לא אמורים לנחש לבד את מה שנראה לנו כמובן מאליו - שאסור לכרות עצים או לשבור ענפים, שהמדורה לא חייבת להיות הכי גדולה, כי היא שורפת לא רק עצים, אלא גם את הסיכוי שלהם לנשום אויר נקי.  כדאי גם להסביר את ההשלכות של שריפת שקיות, בקבוקים, ושאר פלסטיקים שפולטים גזים רעילים בשריפה.

 ל"ג בעומר הוא לא קוריוז, הוא המופע הראשי של זיהום האויר בארץ, הלילה המזוהם ביותר. הילדים שלנו כבר מודעים לסכנות זיהום האוויר, בדרך כלל הם מחנכים את ההורים להתנהגות אקולוגית, אבל הם לא עושים את הקישור בין מדורות ל"ג בעומר לזיהום האוויר. חובתנו כמבוגרים היא להסביר להם את הקישור הזה, ולהסביר להם שאפשר ליהנות בלי להגזים.